זכוכית מחוסמת או רבודה?

מתי לבחור מחוסמת?

כשהסיכון העיקרי הוא פציעה מרסיסים חדים, ואין סכנת נפילה דרך הזכוכית. דלת זכוכית ומקלחון הן הדוגמאות הנפוצות. מכון התקנים מסביר שזכוכית מחוסמת נשברת לרסיסים קטנים שרק לעתים נדירות גורמים לפציעה, ולא יוצרת "סכינים" של זכוכית.

מתי לבחור רבודה?

כשחשוב שהזכוכית תישאר במקום גם אחרי שבירה: מעקה, זיגוג מעל הראש (גג או תקרה), או חלון שמעבר לו יש נפילה. ראו את המדריך למעקה זכוכית.

ומה עם שילוב?

מקובל להשתמש בזכוכית רבודה שהלוחות שלה מחוסמים – מקבלים גם חוזק וגם החזקה אחרי שבירה. אפשרות נוספת היא רבודה מלוחות מחוזקים בחום (ת"י 938 חלק 10), שנשברים לרסיסים גדולים יותר ונשארים יציבים יותר על שכבת הביניים.

שכבת הביניים בזכוכית רבודה

ברוב הזכוכית הרבודה בישראל שכבת הביניים היא PVB. לפי קליל, הטריפלקס הנפוץ עם שכבת PVB אחת לא מבודד חום, ולבידוד מרעש עדיף PVB כפול. פניציה מייצרת סדרות של זכוכית רבודה לפי ייעוד – בטיחות, אקוסטיקה, צבע, הצללה וזכוכית עמידה במכות. כלומר, "טריפלקס" הוא לא מוצר אחד, וכדאי לשאול איזו שכבת ביניים יש בו.

מה זה Heat Soak?

זכוכית מחוסמת עלולה, לעתים נדירות, להישבר בלי סיבה נראית לעין, בגלל תכלילים זעירים בחומר. בתהליך Heat Soak מחממים את הלוחות אחרי החיסום, כדי שלוחות פגומים יישברו במפעל ולא בבניין. ת"י 938 חלק 3.8 מגדיר זכוכית בטיחות מחוסמת שעברה את התהליך הזה. כדאי לבקש אותה בחזיתות, במעקים ובזיגוג בגובה.

איך מזהים זכוכית מחוסמת?

על זכוכית מחוסמת יש בדרך כלל חותמת קבועה בפינה, שמעידה שהלוח חוסם. על זכוכית רבודה לא תמיד יש סימון כזה, ולכן כדאי לבקש תעודה מהיצרן.